החלטה בתיק בפ"מ 3702-12-12

זו החלטה בבקשת המבקשים להורות על ביטול פסילתו המנהלית של המבקש 1 מהחזקת רישיון נהיגה וכן על ביטול צו איסור השימוש שניתן על רכבה של המבקשת 2.

המבקשים הינם בני זוג, כאשר המבקש 1 הוא מי שנהג ברכב בעת שנתפס לכאורה כאשר הוא נוהג בשכרות, והמבקשת 2 - אשתו, בעלת הרכב אשר ביחס אליו ניתן צו איסור השימוש.

המבקש 1 נתפס כאמור כאשר הוא נוהג בשכרות ובדוגמא של ליטר אויר נשוף נמצא כי כמות האלכוהול עמדה על 475 מ"ג.

לטענת המבקש ישנו כרסום בחומר הראיות עד כדי איון הבקשה.

לטענת ב"כ המבקשים נוצר מחדל בפעולת מכשיר הינשוף שכן תעודת הבלון אינה מתאימה לפלט הכיול מבחינת ערכיה ומבחינת מספר הצלינדר, קרי אין התאמה בין ערך הבלון ומספר הצלינדר הרשומים בפלט הכיול ובין ערך הגז ומספר הצלינדר הרשומים בתעודת הבלון.

בנסיבות אלה טוען ב"כ המבקש כי ישנה בעייתיות באופן הפעלת מכשיר הינשוף.

באשר לבדיקת המאפיינים טוען ב"כ המבקשים כי הפרטים שנרשמו בבדיקה אינם משקפים נכונה את שארע בפועל, מאפייני השכרות תקינים, ולא הובהר למבקש 1 על איזה קו אמורה להתבצע הבדיקה שכן מדובר במרצפות אקרשטיין.

ב"כ המבקשים פרט את נסיבות המקרה ולפיהן המבקש 1 בישר למבקשת 2 על מות דודה וכתוצאה ממצבה הנפשי בעקבות הודעה זו, לא יכלה לנהוג את רכבה ולפיכך היה זה המבקש 1 שנהג את רכבה.

באשר למסוכנותו של המבקש 1, טען ב"כ המבקשים כי המבקש 1 מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1993 ולחובתו 7 הרשעות בלבד, רובן עבירות קלות. לפיכך לא ניתן לקבוע כי עבר זה מעיד על מסוכנות.

עוד טען ב"כ המבקשים כי ללא רישיון הנהיגה לא יכול המבקש לבצע את עבודתו בחב' מקורות.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה והפנה לעובדה כי מסוכנות המבקש נובעת מעצם ביצוע עבירת השכרות, כמו כן הפנה להחלטה במסגרת בפ"מ 2051-12-12, גם שם דובר על שני אחים כאשר אחד מהם נהג בשכרות לאחר שאחיו התיר לו לעשות כן.

תחילה אדון בבקשת המבקש 1 להורות על ביטול פסילתו המנהלית מהחזקת רישיון נהיגה.

באשר לטענת המבקש לעניין העדר קיומן של ראיות לכאורה אני סבורה כי יש ממש בטענת ב"כ המבקשים, ככל שהדבר נוגע לאי ההתאמה בין ערך הגז ומספר הצלינדר המופיעים בפלט הכיול ובין אלו המופיעים בתעודת הבלון.

ב"כ המשיבה לא חלק על אי ההתאמה כאמור ואולם לטענתו יש לברר טענה זו במסגרת התיק העיקרי.

נראה לי כי לנוכח אי ההתאמה כאמור ניתן לקבוע כי ישנו כרסום  בחומר הראיות, ככל שהדבר נוגע לתוצאות בדיקת מכשיר הינשוף.

יחד עם זאת, בחומר הראיות מצוי גם דו"ח המאפיינים וממנו עולה כי התרשמותו הכללית של  השוטר  היתה כי המבקש נראה תחת השפעה כבדה של אלכוהול. באשר למאפיינים המצביעים על חשד לשכרות ציין השוטר כי הבחין בריח אלכוהול חזק מהפה וכי התנהגותו של המבקש היתה רדומה ובכלל זה עיניו אדומות.

באשר למבחני הביצוע, מבחן העמידה בוצע כראוי ואולם מבחן ההליכה על הקו ומבחן הבאת האצבע לאף לא בוצעו כראוי על ידי המבקש.

לא ברורה לי טענת ב"כ המבקש לעניין טיב המשטח עליו בוצעו מבחני הביצוע שכן אין כל אינדיקציה, לפחות לא בשלב זה כי השוטר לא הדריך את המבקש באשר לאופן ביצוע מבחן ההליכה על הקו.

בנסיבות אלה על אף שאני סבורה כי קיים כרסום  בראיות באשר לאופן ביצוע בדיקת הינשוף,  אינני סבורה כי יש לקבוע בשלב זה לפחות כי אין בידי המשיבה ראיות לכאורה למיוחס למבקש.